מנורה בשמש / איתן בולוקן

מנורה בַּשמש? מדוע יש בה צורך? האין זה בזבוז? מדוע יש צורך לומר מילים כמו "הַנָּהָר וְהַגֶּשֶׁר / הֶהָרִים בִּתְחִלַּת דֶצֶמְבֶּר" מול נהר וגשר והרים בתחילת דצמבר? האין הנאמר ברור מאליו? איתן בולוקן, שבדרכו אל השירה העברית חלף כמתרגם בשירה ובהגות היפניות הגדולות, מביא אל העברית ואל ישראל את המבט בעירומם היפה, העצוב והמסתורי של דברים עדינים, קרובים ופשוטים. דברים כמו "כַּפּוֹת יְדֵיהֶם / בַּתְּמוּנָה הַיְשָׁנָה / אוֹר סוֹף קַיִץ". של מי הידיים? (של מי לא?) האם כפות הידיים בתוך התמונה, או אוחזות בה, ובתמונה יש רק אור, אור של סוף? נראה שאין תועלת במנורה בשמש. אבל המנורה דומה לשמש, מְחקה במעשיה את מנורת הכוכב הגדולה והרחוקה, מזכירה את קיומה, משתתפת לצידה במלאכת התאורה, תורמת אור. האומנם חסרת תועלת?

דרור בורשטיין

איתן בולוקן נודע כמתרגם מיפנית של שירת ריוֹקאן, מָסאוֹקה שיקי, מיטְסוּ סוזוקי ושיבָּטה טוֹיוֹ. הוא משלים תרגום למבחר מאוסף הכתבים 'שוֹבּוֹגֶנזוֹ' מאת מורה הזֶן דוֹגֶן, בן המאה ה־13.

'מנורה בשמש' הוא ספר שיריו הראשון.