| .jpg) | | שָׂפָה שְׁסוּעָה / רותי ויטל גילעד
הַאִם הָעִבְרִית קָשְׁרָה נֶגְדֵּנוּ?
יָצְקָה צְעִירִים לְצַעַר?
רִתְּכָהּ גְּבָרִים לִגְבוּרָה?
עִבְרִית, אֲהוּבָתִי הָרִאשׁוֹנָה,
הִגִּיעַ הַזְּמַן לְדַבֵּר בָּךְ סָרָה.
הַנִּיחִי לָנוּ לְהַמְצִיא שָׂפָה חֲדָשָׁה.
בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל בַּקָּשָׁה
|
| | | | |
|  | | .jpeg) | | ספרו החדש של רפי וייכרט נפתח בשיר ארוך שמופנה אל בני דורו, ילידי שנות השישים שבגרו אל עולם השירה העברית בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים. בצד זה יש בו שירי אהבה והורות, שירה ארספואטית ושירים המוקדשים למשוררים שהלכו לעולמם ובהם נתן זך ואורי ברנשטיין. השירים נעים בין חרוז חופשי לשירה חרוזה ואחדים אף כתובים בתבנית הסונטה. הם אמנם מהרהרים בחלוף הזמנים אבל מנציחים הרבה רגעים של חיים, תשוקה וחסד.
|
| | | | |
| | |  | | קר לי בלב ובנפש. מישהו כתב היום בפייסבוק שהדליק בסצנה שהוא כותב תנור ("כל כך קר שהדלקתי תנור בתוך סצנה בספר הבא"). ואילו אני כבר שנים על גבי שנים בוראת בתוכי אמהות קטנות, שיחממו את לבי ויקלו עלי את החיים, שהם כשלעצמם קשים לי. ולולא האמהות שאני בוראת ומייצרת כחרוזים במחרוזת שהולכת ומתארכת ותכף תקיף את היקום, הייתי מתה מקור ומיאוש כפי שאני מרגישה היום.
|
| | | | |
|
| .jpeg) | | ספר לילדים שמספר על ההבנה של הילדה אריאל שהדמיון הוא חבר. היא מבקשת תשובות מאמא ואבא,
סבא וסבתא, דודים ודודות, אמנם לכולם יש תשובות. אך היא מחפשת את התשובה שלה. |
| | | | |
| | |  | | 'כשבעינייך נסוג הים' הוא ספר שיריו השלישי של דני נגר הרואה אור בהוצאת אבן חושן, והוא משלים את טרילוגיית שירי האהבה ביצירתו. |
| | | | |
| | |  | | זוזנה גינצ'נקה - נולדה בשם שרה פולינה גינזבורג ב-9 במרץ 1917 בקייב, למשפחת יהודים מתבוללים ממוצא רוסי, אשר היגרו מקייב לאחר מהפכת אוקטובר והתיישבו ברוּבְנוֹ שבמזרח פולין. שירתה נכתבה מגיל 10. באמצע שנות השלושים גינצ'נקה עברה לוורשה, שם השתלבה עד מהרה באליטה הספרותית והתרבותית המקומית. אישיותה הכריזמטית המבריקה ויופיה יצרו סביבה מיתוסים רבים. בשנת 1936, בגיל 19, פרסמה את ספר שיריה, "קנטאורים". בעקבות הפרסום כונתה "יוליאן טובים בחצאית" (טובים - המשורר הפולני הבולט של המאה העשרים). עם פרוץ המלחמה החלו תקופת נדודים והסתתרות בת חמש שנים. גינצ'נקה, נספתה בקרקוב בשנת 1944 (בגיל 27!), שירה האחרון, ( Non Omnis Moriar ) ששובץ בסופו של ספר זה, מהווה עדות לבגידתם של שכניה בעת השואה.
תדאוש וולנסקי, עורך הספר
|
| | | | |
|
