ספרי אבן חֹשן לפי הא"ב

לאה אילון פרצה לשירה הישראלית בשנות השמונים של המאה שעברה ככוח טבע סוחף וייחודי. מאז היא נותרה בה ישות לעצמה, נעה במסלול מיוחד לה, הודפת כל השוואה. שירתה היא רצף של קטעי מציאות מדומה, שאינה אלא ביטוי נסער של משאלות לב ססגוניות הנובעות ממציאות נפשית של חסך ומצוקה.
כך כותב דן מירון (לחצו על הספר להמשך)

המבחר "הבהובים של זמן" כולל חמש חטיבות של שירי אהבה. השירים הנעים בין זיכרונות לפנטזיות כתובים בשלל צורות שיר: דו-טורים, בתים, חרוזים ושירה חופשית, שירים בפרוזה ועוד.
רומנטיקה, ריאליזם, סוריאליזם ואגדה נמזגים לכלל אודיסיאה על ימיה הסוערים של האהבה

בין תשוקה להגות, כמסע מחוץ לזמן ולחלל, ״הינומה של מלאך״ הוא ספר עלייה לרגל שיעדו נבכי הרוח והלב. אנה-מארי רביצקי קורעת את מסך האשליות בשיריה הנועזים והזועקים. מעבר לצללים ולצלילים מתגלה בעיניה ובעיני הקורא נוף פנימי המתואר על ידי המשוררת בשפת ההתגלות והדחיפות הקיומית, שפה ייחודית בה כל מילה היא בד בבד חץ ומטרה, עץ הדעת ופרי הדעת, טירוף ופכחון לב. בעולמה הפיוטי של אנה-מארי רביצקי הדם הוא אכן הנפש, חיוני, פראי וסגולי

עמנואל מוזס


"הינומה של מלאך" (Le Voile de l'Ange) מאגד 35 פואמות חדשות של המשוררת אנה-מארי רביצקי, הספר יצא לאור בהוצאת הספרים הצרפתית Éditions Al Manar, בתרגומו של עמנואל מוזס. הספר זכה בפרס היוקרתי לספר השירה המתורגם בטוב ביותר בצרפת לשנת 2016 Prix Alain Bosquet מטעם בבית ההוצאה לאור Éditions Gallimard.

ספרה הראשון של אנה-מארי רביצקי, "קוקורו", פורסם בעברית (2014) בהוצאת a` point books, ויצא לאור בצרפתית (2016) על ידי הוצאת ספרי השירה היוקרתית Obsidiane. אנה-מארי רביצקי היא פילוסופית, משוררת ואמנית, היא חיה ועובדת בפריז ובחבל פריגור שבדרום צרפת. ספריה ראו אור בעברית, צרפתית וגרמנית, ומתורגמים לשפות נוספות.
--

"זה רק נראה שזה מגליד", או שלא. השירים שבכאן נכתבו החל ממלחמת יום הכיפורים אך הכותב מתכתב גם עם משפחתו מאז ראשוני היישוב העברי, מייסדי תל-אביב ומחדשי התרבות העברית באות ובתמונה (שמות יימסרו לפי דרישה), דרך הצבא הבריטי, צה"ל ושירות החוץ. בקובץ השירים התמודדות עם נדודים בין תרבויות, רדיפה אחרי עוולות שהיו או שרצו להיות אך לא קרו. אוזן כרויה ועברית ססגונית אך ממושמעת עם רמיזות לאנגלית עשירה לא פחות. ילדות נגבית עם געגועים לחיפה ולים שנפתח ונמתח ועם כמיהה עזה למערב.



ברוך בינה (בּוּבִּי) הוא איש שרות החוץ הישראלי, בוגר האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, קורס הצוערים של משרד החוץ והמכללה לביטחון לאומי. מכהן כעת כשגריר ישראל בקופנהגן, דנמרק. שרת בארה"ב (ניו יורק, שיקגו, וושינגטון) ובתפקידי מטה רבים, כולל סגן המנהל הכללי המופקד על צפון אמריקה. זהו ספר ביכוריו אך בעבר פרסם משיריו בכתבי עת וכן כתב עשרות מאמרי דעה בעיתונות אמריקנית וְדֶנית. שוקד על קובץ סיפורי מקור ועל תרגום שירים ממלחמת העולם הראשונה.

'יומן מטע', בעריכת דוד וינפלד, ראה אור לראשונה בשנת 1986 (כתר) והיה ספרה הראשון של אגי משעול שסימן תפנית פואטית וזיכה אותה בתשומת לב נרחבת. זהו יומן מסע נפשי, תרבותי, חברתי ופוליטי, תוך עיסוק אינטנסיבי בטריטוריה הישראלית על מרחביה הפיזיים, הסימבוליים והמדומיינים. השירים נכתבו מלב ליבו של המרחב החקלאי ומעוגנים עמוק בחי והצומח של ישראל. מגדירים חקלאיים וספרות מקצועית משמשים לא פעם כמטאפורה לכינון זהות ולתיאור המתח בין ילידה למהגרת.

הדפסתו מחדש של הספר מעמתת בראי השירה שינויים רדיקליים בחברה הישראלית שבה נדחקה החקלאות לשוליים ואיבדה את מעמדה ההגמוני בסולם הערכים הישראלי .
(דברים מתוך עבודת המאסטר של חוקרת הספרות והמשוררת מי-טל נדלר)

ב'סוסי פרא', ספרה השני של נילי ארד, יש משהו משולח רסן, ואפילו פראי, כמו שמעיד השיר שהעניק לו את שמו: "סוּסֵי פֶּרֶא דּוֹהֲרִים בְּמֹחִי / שׁוֹעֲטִים אֶל מוֹתִי / כּוֹתְשִׁים עַד דַּק כָּרֵי עֵשֶׂב מְשַׁכֵּר / בְּמִדְרוֹנוֹת הָרֵי הַנֶּצַח / הַקְּפוּאִים". הספר שב ומדובב את סוסי הפרא הללו, ועימם את סערות רוחה של המשוררת. לפעמים אלו סערות חושניות מאוד, של גוף אוהב ומשתוקק, ולפעמים מדובר בסערות כואבות ואלימות יותר, סערותיו של הזמן החולף, זה שמרקיד את חיינו אך גם מכלה אותם, נוטל מאיתנו את אהובינו ומאיים לסחוף אחריו את העולם כולו.
אלא שלצד הסחף המאיים הזה יש בשיריה של נילי ארד סגולה נוספת, הפוכה לכאורה: יש בהם שקט מיוחד, שלווה פנימית יוצאת דופן. אפשר אפילו לומר ששירתה של נילי ארד נעה ללא הרף בין שני קטבים – קוטב הסערה וקוטב עין הסערה. והשקט הזה הוא שמאפשר למשוררת, גם ברגעי ייאוש, להאזין ברוב קשב לסוסי הפרא הדוהרים במוחה, ולהעניק להם ביטוי בהיר ומדויק - להפוך את השעטה למוזיקה צלולה, לשירה רבת יופי, שלצד פראות יש בה גם עדינות רבה: מלטפת, מרחפת, מתערסלת.
אלי הירש

נילי ארד שימשה בתפקידים בכירים במשרד המשפטים, וכיהנה כנשיאת בין הדין הארצי לעבודה. ספרה הקודם, 'על גב הנמר', ראה אור גם הוא בהוצאת אבן חושן.

אין אדם שאין לו שעה

כְּבָר בַּבֹּקֶר חַשְׁתִּי שׁוֹפֵעַ כְּמוֹ יָם
כְּאִלּוּ אָכַלְתִּי לִוְיָתָן
הָאֹפֶק הִתְרַחֵק וְנַפְשִׁי גָּאֲתָה
וַאֲפִלּוּ סוּסָה אֲצִילִית הִבִּיעָה אֶת רְצוֹנָהּ
לְשֵׁאתֵנִי עַל גַּבָּהּ. הָיָה שָׁם גַּם שׁוֹר
יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה הַיּוֹם
וּלְלֹא מוֹרָא נֶאֱחַזְתִּי בְּקַרְנָיו.
כָּתַבְתִּי מַשֶּׁהוּ נִשְׂגָּב
בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם
לְגוּפִי לֹא הָיִיתִי אָדוֹן
וְאָז הִגִּיעַ הַלַּיְלָה
הָיִיתִי מָה זֶה עָיֵף וְהָלַכְתִּי לִישֹׁן.



פעם אולי אכתוב על זה הוא ספר שיריו השני של דוד אדלר, ד"ר להנדסה רפואית, יליד ירושלים (1945). בכנות כובשת, בשפה פואטית עשירה אך מדודה ומאופקת ולרוב גם בהיפוך אירוני, נפרש בספר עולמו הביוגרפי-משפחתי העשיר, הנע בין געגועיו לילדות רחוקה, ראיה מפוכחת על הזמן האוזל והתבוננות מפתיעה ורגישה פנימה והחוצה.
הספר נערך ע"י דוד וינפלד

רשימת משתתפים בשבו 32

עֻזי אגסי - תרגום, זמן, אלוהים ואינסופיוּת פתח דבר, סטָנ' בָּארַנְצַ'אקשיר בתרגום דוד וינפלד, טוביה ריבּנר, אגי משעול, גילי חיימוביץ', מָטוּרָה בתרגום גילי חיימוביץ', שארל בודלר תרגום בטין אמיר, ליאורה בן יצחק, סבינה מסג, רינה סופר, אבנר הולצמן מאמר (על ציור של רמברנדט), אורן עילם, גלעד מאירי, גאווין איוורט בתרגום גלעד מאירי, נדיה עדינה רוז, שחר ברם, גיל ברקת, לוּהאריה, קמה ורדי, אלעזר בניועץ, פיליפ רוזנאו, ראסל אדסון בתרגום יהונתן דיין, תמר לוסטר, יעקב ברזילי, אסי דגני, שושנה אידל, שירה כהן , דרור בורשטיין,
נָוית בראל, טלי וייס, רוני סומק, יר ורישום, עזרא לוי, רפי וייכרט, חוה פנחס־כהן, יקיר בן־משה, ורד בודד ומנדרינה - לקט קטן מן הספרות הלטינו אמריקאית החדשה
ערכה והעירה: לאה פרישברג, חוּליוֹ קוֹרטאסַר בתרגום רמי סערי ובתרגום לאה פרישברג, אוֹסוַלדוֹ טְרֵחוֹ פרוזה בתרגום רמי סערי, חוּאן רוּלפוֹ סיפור בתרגום משה רון, אַנְחֶל אוֹרְטוּנְיוֹ בתרגום רמי סערי, גייֶרמוֹ סַמפֶּריוֹ סיפור בתרגום שוש נבון, פבלו נֶרוּדה בתרגום ערן צלגוב, חוסה אֶמיליו פָּאצֵ'קוֹ בתרגום ערן צלגוב, חורחה לואיס בורחס בתרגום ערן צלגוב, בלנקה וָרֶלָה בתרגום ערן צלגוב, מריו בֶּנֶדֶטי סיפור בתרגום שוש נבון, ירון אביטוֹב, חוליו פּאסוס בָּארֶרָה בתרגום לאה פרישברג ותנחום אבגר, חוּאנה דֶה איבַּרבוּרוּ תרגום לאה פרישברג, אוקטביו פּאס בתרגום לאה פרישברג,
יעל ווייל, מורן אריה, ענת זגורסקי שפרינגמן, בַּכֹּל סֶרלוּאי, פנינה עמית, יחזקאל נפשי,
גיא פרל, נקודא זינגר, גלי־דנה זינגר, אלכסנדר אלטשולר בתרגום גלי־דנה זינגר, ארקדי דְרָגוֹמוֹשְצֶ'נְקוֹ בתרגום גלי־דנה זינגר, רֶנאטה יַבּלוֹנסקה בתרגום יורם ברונובסקי, חיים וָאשאדי,
רונה ברנס.

שמואל מוניץ, יליד 1995, גר באלון שבות שבגוש עציון. הוא עורך וכותב ב-ynet ספורט ועורך את תוכנית הספורט השבועית בגלי צה"ל. שיריו התפרסמו בבמות שונות. 'שום נס בחצי התורן' הוא ספרו הראשון.

ורוני סומק כותב:
"הפסיעות של שמואל מוניץ נחקקות יפה בדרך עפר ייחודית שהוא סולל.

הוא מפצח לנגד עיני הקורא את הקופסה השחורה שבה הוסתרו שיריו.

הלב המתגלה ממלא את הלב".

נתניאל הות'ורן (1804-1864) מגדולי הקלסיקונים של הספרות האמריקנית, היה נצר למתיישביה הפוריטנים של ניו אינגלנד, ולבושתו, אף של אחד מהידועים לשמצה שבהם – ג'ון הות'ורן, אשר שימש כאחד מבכירי השופטים במשפט המכשפות הנודע בסיילם.
יחסו המורכב של הות'ורן למקורותיו מתגלה בטובות ביצירותיו – ששלוש מהן קובצו בספר זה - המעוצבות מחד בסימן בריחה מן השמרנות, צרות המוחין והטהרנות, אך מאידך, יוצאות מתוך הכרה עמוקה בקיומו של הרוע.
"הניסוי של דוקטור היידגר", "השטן בכתב היד" ו"גודמן בראון הצעיר", הם שלושה סיפורים קצרים מופתיים, הכתובים בסגנון רומנטיקה אפלה, או במיטב המסורת של הגותיקה האמריקנית, כפי שנוסחה על ידי אדגר אלן פו.
כמיהתה של הזקנה אל הנעורים שחלפו, תסכולו של סופר מאי הכרה והתוודעותו של אדם צעיר וחסוד ליצרים האפלים הממלאים את עולמו, אלה הם הנושאים שסביבם פותח הות'ורן בסיפוריו צוהר אל תהומותיה הלא ממופים של נפש האדם, בכתיבה מלאת מסתורין, הומור ותהפוכות בלתי צפויות.

מתי אוכלים מרק במזלג? איך אופים עם חצי ביצה?
מה משותף לפוך ולקניידלעך? למה פיתה זה לא לחם?
איך תנור אחד גם מבשל וגם מחמם? למה אילנה דיין חושבת שהמצור נגמר?
מה לא נחוץ באוכל ובסקס? מה רק אורנה בנאי יכולה?
את כל התשובות לשאלות האלה, ולעוד רבות אחרות, תמצאו בספר הזה, מפי
אמה של המחברת בת ה־100 שתניח את כל האמת שלה, נסיונה הרב וסיפורי
חייה על הצלחת שלכם.

שני כוחות פועלים בספר הזה, הנמשך מהזמנים ההם לימי הפייסבוק שלנו: אוכל ואימהות. האימהות שהוסוותה למיפעל הזנה וביטלה כל מהות אחרת מכורח ומקושי, והאוכל שנוסף על היותו מזון מבושל, עולה כאן כזיכרון־בית, כחווית הילדות, כרגעים חד פעמיים של חיבור ופרידה. בספר מתכונים רבים, אבל המתכון הכי חשוב הוא המתכון להישרדות, לעקשנות, ולאמונה, המכיל מרכיבים כמו אינטואציה, חיוניות, חושים חדים וגם סקפטיות, ולהט לשמר, למחזר ולרפא. באופן הכנתו היא תייעץ שחשוב יותר מה לא לעשות, יותר מאשר מה כן לעשות.

בכתיבה מרגשת אמיצה וחושפנית, במבט קומי וגם קצת טרגי (מלבד המתכונים שהם על טהרת הקולינריות המדויקת) תשתף אתכם עמליה ארגמן ברנע בסוד אריכות ימיה של אמה, שחייתה לספר את קורותיה, על רקע מאורעות היסטוריים מאז ימי טרום המדינה. מבעד לטקסטים העוסקים באוכל יהודי־פולני שצבעו נוטה לאפור, היא צובעת סאבטקסט בצבעי נפש עזים יחסי אם־בת, קרובות אך שונות איתם יוכלו להיזדהות בני הדור שלנו שזכו להורים מדור הנפילים שכבר נעלם מחיינו.

זהו ספר מתנה בעיקר לעצמכם, להתמזג בו גם עם האוכל גם עם הנשמה, וגם לכל מי שאתם אוהבים שיגידו לכם, יש להניח: תודה, אבל לא הייתם צריכים.

שירי 'נקר הספֵק', ספרו השמיני של משה ב. יצחקי.
הם יצירי מסעות הגוף ומשאות הנפש של משורר.
שירי הספר מתעדים, שואלים, מנקרים כאותו נקר
הקודח בגזע העץ למצוא מזון, וודאות, קן, יש בתוך האין
והחלל הפעור של הקיום. חלל המזמן יופי וכאב,
חיים ואהבה, פשר ומשמעות בצל תודעת המוות והכיליון.
נופי עמק יזרעאל בו חי המשורר, מהווים כר פורה
להתפעמות ולהתבוננות בטבע, ביציריו ובסיפוריו הנמשכים מימי התנ"ך,
ימי החלוציות ועד ימינו, מהם שואל המשורר רבים מהדימויים ומהמטאפורות שבספר.
בספר שמונה שערים בהם יכולים הקוראים למצוא הד, כנף וקן זמני
לנפשם הפרטית השואלת ומחפשת.

בשירותי הספרייה באלכסנדריה הוא ספר השירה השישי של שמעון בוזגלו.
ספרו הקודם, מדשאות הוליווד, ראה אור גם הוא בהוצאת אבן חושן, בשנת 2015.

...נְהַר הַגַּעֲגוּעִים שֶׁעָלָיו אֲנִי נִשָּׂא
כְּשֶׁהוּא חוֹתֵר תַּחְתַּי עַד לַיָּם וּמַמְשִׁיךְ עוֹד וָעוֹד
כִּי הַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא
כְּמוֹ חַיַּי לְמָשָׁל
אוֹ מוֹתִי
לְמָשָׁל...



אסי דיין – הקולנוען, הצייר, השחקן, הסופר, האיש שבין שערורייה אחת לחברתה שינה בסרטיו את מפת הקולנוע הישראלי, שרבים חיכו מדי שבוע לקבל לידיהם את טוריו העיתונאיים המושחזים, שהופעתו כשחקן בסרט הבטיחה את הצלחתו המיידית – איש זה היה בראש ובראשונה משורר. כזה היה כל חייו, בכל מעשיו ופעולותיו, ובכל כוונותיו.
שותפותו של אסי דיין עם המפיק ובמאי הסרטים יורם כסלו בשנים החשובות ביותר של עבודתו היתה המסגרת האמנותית החובקת שבתוכה כתב את מיטב יצירתו, ולכן אין זה פלא שיורם כסלו הוא המביא כעת לדפוס את יצירתו הפואטית המפתיעה והמהפכנית.

משתתפים לפי סדר ההופעה:
עֻזי אגסי- פתח דבר //רפי וייכרט-לאוֹרי ברנשטיין, מילות פרידה /אדם זגייבסקי תרגום דוד וינפלד / טוביה ריבנר /שחר ברם / אמוץ דפני / לאה זהבי / גיא לוינסון / רוני סומק / דוד אדלר / לוּהאריה / פיליפ רוזנאו/ אלעזר בניועץ / אליסיה ולאי בתרגום צביקה שטרנפלד / צביקה שטרנפלד / רוברטו בולניו בתרגום ערן צלגוב / ויולה ויין / ליאת סימון / נָוית בראל / נורית זרחי / רונה ברנס / גלעד מאירי / איאן מקמילן, טד יוז ,ג'ולי אוקאלאגאן, גאווין איוורט בתרגום גלעד מאירי / אסתר קאפח - שירת נשים בראי הדורות מאמר / אדמיאל קוסמן / דורין מרגלית
ענת חנה לזרע / יעל וולך / ירון אביטוב / מאיה בז'רנו / דפנה שחורי / יואל כהן קאיר אטלן / דָלִילה מסל גורדון
ים המאירי / ענת זגורסקי שפרינגמן / צבי גבאי / שוש נ. אברבוך / אלי הירש / ויליאם בלייק בתרגום אסי דגני / גילי חיימוביץ' / חגית בת־אליעזר / טל ניצן / יובל פז / יחזקאל נפשי / יקיר בן־משה / מאיה ויינברג / עדי רון / עזרא לוי / פיונה סמפסון בתרגום נורית זרחי וגילי חיימוביץ' / שגיא אלנקוה / שי דותן / אנה־מארי רביצקי

"למען איזבל" הוא ספר מיוחד במינו. הוא בנוי כמנדלה קיומית, שמעגליה חובקים עולם ומלואו. הקורא של הרומאן הפיוטי הזה ימצא עצמו נע על פני כדור-הארץ ופוגש תרבויות וארצות שונות. ליסבון, פרובנס, נפולי, מקאו, הונג-קונג הם המקומות אליהם מגיע גיבור הספר בחיפושיו אחרי איזבל המסתורית. מה עלה בגורלה? האם היא חייה? האם מתה ואם כן כיצד מצאה את מותה?
שאלות קיומיות רבות מעלה הרומאן הזה: אהבת אם לבנה, אהבת גבר לאשה, היחס בין האומנות למוות, מה מקומו של הלהט הפוליטי בחיינו וממה בעצם עשויים הזכרונות שלנו והאם המתים יכולים לדובב את החיים.

אנטוניו טאבוקי (1913-2012) הוא מגדולי הסופרים האיטלקיים במחצית השנייה של המאה העשרים. יצירותיו תורגמו ליותר משלושים שפות וזכו בפרסים רבים באיטליה ובאירופה. טאבוקי תרגם רבות מיצירותיו של פסואה והפרוזה שלו מושפעת בצורה מקורית ומרתקת מעולמו השירי של המשורר הפורטוגלי הגדול.

אלון אלטרס תרגם ממיטב הספרות האיטלקית בת-זמננו.הוא תרגם, בין השאר, את אלנה פרנטה, נטליה גינצבורג, פייר פאולו פזוליני ואנטוניו טאבוקי.
אלטרס אף הוסיף לספר אחרית הדבר המסייעת לקורא להכיר את עולמו הייחודי של טאבוקי, את המאפיינים העיקריים של יצירתו הנעה בין תרבויות שונות, ומובילה אותו בנתיביו הקסומים של הרומאן "למען איזבל".

״אבן חושן״ תוציא לאור שלושה מספריו. ״למען איזבל״ הוא הראשון. השניי ״טריסטאן מת״

וְשׁוּב
כָּאֲבוּ חֲלָצֵינוּ בִּתְשׁוּקָה
לְהֵחָבֵר
כְּשֶׁהָרוּחַ הַגְּדוֹלָה שָׁרְקָה וְהֶעֶלְתָה

כָּשֵׁר שֵׁר שֵׁר

וְיָרֵחַ נָשַׁק עוֹד בְּכָתֹם וְזָרַע
לַהֲרוֹת אוֹתָהּ

מָחָר הַיָּרֵחַ יִזְרַע הוא מבחר שירי אהבה שנכתבו בכמעט חצי־יובל השנים האחרונות, שנאספו לכאן מכיסים, מגירות, פתקאות־אהבה וקבצי שירה קודמים של המחבר.
את השירים מלוות עבודותיו של האמן הירושלמי מרדכי בק.
זהו ספר שירים חמישי לאליעז כהן, משורר, עורך ופעיל שלום, חבר קיבוץ כפר עציון, בא מאהבה.

קֹבֶץ שֶׁל סִפּוּרִים עַל הַיֶּלֶד שִׁילוֹחַ, עַל אִמָּא שֶׁלּוֹ נָטַלְיָה וְעַל אַבָּא שֶׁלּוֹ יְהוֹסֵף (שֶׁקּוֹרֵא לְאִמָּא־נָטַלְיָה יָפָתִי־חֶמְדָּתִי), עַל שִׁמְרִי הֶחָבֵר שֶׁל שִׁילוֹחַ, עַל פֶפֶת, עַל נְחוּנְיָה הֶחָתוּל, עַל דַּג הַיַּבָּשָׁה, עַל הַחוֹחִית שֶׁמִּתַּחַת לַהֲדַס, עַל עוֹד כָּל מִינֵי, וְגַם עַל מַה שֶּׁאֵין לוֹ הַתְחָלָה וְאֵין לוֹ סוֹף.

כמו בשני ספרי הילדים הקודמים של המשוררת רבקה מרים שראו אור בהוצאת אבן חושן ('מעבר לגבעות האחרונות' ו'וגם סיפור על מיטה שהתאהבה בכיסא'), מלוּוה גם הספר הזה באיוריה של נעמי בריקמן.

הציפורים מוכר בעיקר כסרטו של אלפרד היצ'קוק (1963), אלא שסרט האימה המפורסם היה למעשה עיבוד קולנועי לסיפור קצר ומסמר שיער מאת הסופרת דפנה דה מוריאה, שראה אור כעשור קודם לכן.
בהציפורים מעוררת דה מוריאה פחדים אנושיים קדומים מן הטבע החייתי ומערבבת אותם במשקעי מלחמת העולם השניה הרובצים מתחת לגלדים הדקיקים של אירופה הפצועה. דה מוריאה, שהיתה סופרת אימה מוכשרת בצורה בלתי רגילה, השכילה ביצירת המופת הקצרה הזאת לקשור את חרדת ההווה עם בהלת הקיום מאז שחר הבריאה. וכך, בעלי הכנף בסיפור שהופכים לפתע את מזגם ונעשים תוקפניים וקטלניים, משיבים את האימה שריחפה באוויר בימי הבליצקריג, אך גם מהפכים את מאזן הכוחות המתקיים מזה מאות בשנים בין הטבע הכנוע לבין האדם השולט בו, ופוערים את האימה הקמאית, השוכנת בלבו של כל אדם, מפני עולם סתום ואכזרי.
דפנה דה מוריאה (1907-1989), היתה סופרת ומחזאית בריטית ידועה. יצירתה נמשכה הרומנטי, המוזר והאפל; מחוזות המאפשרים בחינה ייחודית של התרבות האנושית.

"צבע ביתך" מפתיע את הקורא ממש כפי שהפתיע את כותבו המעיד כי רק פעמיים בחייו 'נחתו' עליו דברים שביקשו להיכתב. שירים בשלים, בועטים, מצחיקים ועצובים כאחד. קין שנחרת בזיכרון ההיסטורי בעיקר כרוצח מתחכם ששאל את אלוהים ”השומר אחי אנוכי”, מדבר הפעם מחוויית עלבונו של מי שלא שעו לקורבנו, כאב שאתו יכול להזדהות כל אדם אשר התכוון להגיש מינחה, תהא זו מינחה לאדם או מינחה לאנושות בצורת מחקר, המצאה מדעית או יצירה אמנותית, מנחה שנדחתה ולא התקבלה. קול חדש ומקורי, תפוח שנפל בתוך העץ.

שיתוף פעולה בין המשוררת דלילה מסל גורדון לבין הילה חבקין המאיירת הכישרונית והיצירתית.
עורכת הספר: אנה הרמן

התמנון העסוק בעולם שדאג לים שלו ולכל היצורים שבו כל הזמן ויום אחד החליט לצאת לחופשה.
אך...
הוא אכן חזר
כעבור חודשיים ויום
אבל כשראה שהים מזוהם ומבולגן
אמר: "לא יקום ולא יהיה!
אם למישהו פה נדמה שאני הוא זה שהולך לסדר
אז זהו ש...
לא!"

חיים גורי

Dan Tsalka

משה שמיר//מנשה קדישמן
הדפסת בֶּלֶט מהדורה מצומצמת

אירווינג וושינגטון // יהונתן דיין

רפאל וויאצ'ק- לראשונה בעברית שיריו של מי שנחשב לאחד מפורצי הדרך של השירה הפולנית החדשה. ה'החצופה' הסוערת המתירנית.

פרמהנסה יוגאננדה -

"אוטוביוגרפיה של יוגי" הוא מסמך נדיר החושף את אורח חייו הנסתר של פרמהאנסה יוגאננדה, מורה רוחני ויוגי דגול מהמשפיעים ביותר על הפצת פילוסופיית היוגה בעולם המערבי, שפעל בשנות החמישים של המאה הקודמת. דרך סיפור חייו המרתק, מקרב יוגננדה את הקורא אל החוכמה הטמונה בפילוסופיה העתיקה של הודו.

שְׁרִי רָמָנָה מָהָארִישִׁי // שחר לב (דיויה)

בן ציון נחמיאס

ישראל אלירז

נורית זרחי // נסה ראיין

כל הלחנים: מוני אמריליו

צבי אבינר וַפְּני

אמי רובינגר

עדי וולפסון

״מיסטיקן חילוני״ קורא לו המתרגם דוד וינפלד.
זגייבסקי כותב לרוב בגוף ראשון, ולא אחת חש הקורא בשיריו את האחדות שבין "האני הלירי" ו"האני הביוגרפי". הוא מרבה לשלב בשיריו את מקַדמי הזמן והמקום של היווצרותם, שהם לרוב מצבים "נורמליים" ומקומות מוכרים לַכֹּל שדווקא בהם מצויים האימה, היופי וההארה (טיסה, ביקור במוזיאון, אֵבל על אדם קרוב, שוטטות ברחוב). על פי רוב שומר המונולוג הלירי של זגייבסקי על אחדות הנושא והמחשבה, המבטיחים לשיר מרכז כובד מבני. פיתוח הנושא בשירים מתאפיין בתנודות שבין המדיטציה והנימה הלירית ההגותית לבין ההתבוננות החושית בעולם. לשני האופנים של קליטת העולם מתלווים, לא פעם, הומור ואירוניה שמשרים כלפי חוץ טון צונן ושכלתני משהו, אבל דומה שגם הם טעוני רגש סמוי.
גייבסקי נולד בשנת 1945 בלבוב (היום מערב אוקראינה, לפנים פולין) וגדל בגְלִיוִיצֶה, לשם עקרו הוריו בתום מלחמת העולם השנייה. לבוב היא גם עיר הולדתו של המשורר זביגנייב הרברט. להיוולד בעיר זו, משמע להתנסות מקרוב בתהפוכות ההיסטוריה, לפי שבין תושביה מצויים אנשים שהחליפו במרוצת חייהם שלושה דרכונים ושלוש תעודות זהות. זגייבסקי למד פסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה היַגלוֹנית שבקרקוב, שם התגורר עד 1982. משנה זו הוא שהה מחוץ לפולין מטעמים אישיים - תחילה בפריז, ומ־1989 גם בארצות הברית, כמרצה באוניברסיטת יוסטון. היום הוא מחלק את זמנו בין קרקוב שבפולין ושיקגו, שם הוא מרצה.

ישראל אלירז

גילי חיימוביץ‘

יונתן ברקאי

לאה טנצמן

סביילי גרינברג // גלי דנה זינגר
(לרכישה דרך ספרי אבן חושן 2014, או לחצו על התמונה)

אביגיל אנטמן
ילידת 1966, מורה לספרות בתיכון המסורתי, מתגוררת בירושלים.
זהו ספרה הראשון.

אביטל גלוברמן

בַּכֹּל סֶרְלוּאִי

שיריו של מייק דבורקיס הם שירים ליריים הגותיים. בתשתית העומק מפעמת בהם הרמוניה של הטבע. האדם, החי, הצומח והדומם קלועים זה בזה. המפגש בין ה"אני" לברטי כלבו, מקפל בתוכו שיח פילוסופי של חיה אחת אל רעותה. אדם וחיה קורנים באור אחד ומדגישים דיוקן אינטימי, פגיע ואניגמטי.
מייק דבורקיס הוא אמן שדומה, כי המשורר והצייר שבו הותכו לאחד. הוא מסתת באבני המדבר את גוף יצירתו בקו גולמי הנע בין יופי לעיוות, בטקסטורה של גילוי וכיסוי ובצבעונית חושנית וחומקת. בתוך מציאות מדברית עירומה ואלימה הוא מייצר הומניזם מאופק הרוחש הארה, אהבה וחסד.

מיטבאל

ז'אן ז'יונו / מצרפתית: אביטל ענבר

רות דורות

אלעד יעקב

יורם לוי פורת

דוד סרי

שמואל כהן // הילה חבקין

אדולפו גרסיה אורטגה

צֶ'זָרֶה פָּבֶזֶה// ע.וז'ק ארביב וטל ניצן

איור - מיטבאל

אלזה לסקר-שילר // יהודית שרגל

אליעז כהן

תנחום אבגר
80 שירים שחלקם הופיעו בשלושת ספריו הקודמים, ומרביתם נכתבו עד ימים אלה (אפריל 2014). תנחום אבגר הוא יליד צ'כוסלובקיה, קרלובי-וארי (קרלסבּד). ("ישראל הפכה עד מהרה לגלוּת רבת-נועם", כתב באחת מרשימותיו).

ס. יזהר

איכותה של השירה הפולנית החדשה, זו שקמה על חורבותיה של מלחמת העולם השניה ושילבה בין הלירי חקטסטרופי.

אמה שם-בה אילון , איל בר-כוכבא
(שימו לב זה רק הספר, מומלץ לרכישה ספר+קלפים)

ספר ביכורים של דָלילה מסל-גורדון זה אינו ספר בישול והשירים שבו אינם מתכונים לשימוש במטבח, אבל חלק מהשירים שבו כתובים "בשפת הקונדיטוריה שהיא שפה אמהית וגבוהה מאוד"

כשאמא ואבא הביאו את התינוקת הביתה חכו לה בשער המוני דודות.
...המון דודות וכל אחת אמרה משהו. מה התינוקת צריכה לאכול, ומה היא צריכה ללבוש...
והתינוקת חיכה וחיכה. עד שגדלה. ואז היא פתחה את פיה ואמרה..

אורה רענן
משתפת בעוצמות רגשיות אהבה פצועה של אושר כזיכרון בעדנת התרפקות, של כל החרדות והייסורים במסעה עם בעלה אל ערפילי החולי וסיוטיו הקשים - עד תום הדרך בתחנתה הסופית, במותו.

יוסי יזרעאלי

מורה הזן השישי // שחר לב (דיויה)

הילה לולו לין

חנה טואג
אור רוזן , גיבור הספר, נוסע מעג'מי שביפו לצפת בעקבות צרור מכתבים שכתבה אמו, חבצלת אבוהב, לאחותה אסתר במשך ארבעים שנה, לאחר שעזבה את משפחתה הצפתית והלכה אחרי אהבה אסורה. מסעו של הגיבור אינו רק מסע פיזי בזמן אלא גם מסע נפשי אל המודעות העצמית ואל החיבור לשורשים.
בפרוזה לירית רגישה ובמשיכות מכחול מעודנות המפגישות בין ריאליזם לפנטזיה חושפת בפנינו חנה טואג את העולם הקטן הזה מטה ומעלה, כשהגעגוע והכיסופים הם הדבק המאגד את אבני היסוד שלו.

בגלל גודלו, תמונת הספר מעוותת. לחיצה כפולה על התמונה תעלה תמונה נכונה.

החיות בסיפור הזה מצליחות להגשים את חלומותיהן הגדולים ביותר.
לשם כך הן צריכות לנסות דברים חדשים, לשנות אופני חשיבה, להתעלות על הטבע.
הספר המיוחד הזה נותן דרור לחשיבה ילדית שבה דברים הגיוניים ולא הגיוניים שלובים זה בזה, כפי שלעיתים מתרחש גם במציאות.
האיורים מפוסלים מעיסת נייר, כמעט יוצאים מהדף ומזמינים לגעת.
זהו ספרה הראשון של נדיה עדינה רוז, אמנית, מאיירת ומשוררת.
לאורך השנים היא איירה ספרים רבים בארץ ובחו"ל, אך לראשונה בספר זה איוריה מתלווים לטקסט שכתבה.
הספר "ואז הקרנף התחיל לעוף" ראה אור בגרמניה וברזיל וזכה להצלחה רבה.

דורית ויסמן

לאה אילון

לאה אילון

עזה צבי// עריכה: דוד וינפלד, הלית ישורון, יהונתן ורדי (לרכישה ראו 'ספרי אבן חושן 2014)

דליה רביקוביץ'

אילן ברקוביץ'

אילן ברקוביץ

חני גרפי

דן צלקה

לאה אילון

נילי דגן

נעמי לשם
- אזל מהמלאי -

מבחר אפיטפים . ביוונית עתיקה, כתובת על קבר נקראת "אֶפִּיטָפִיוֹס", "על הקבר", בעברית ובשפות אחרות המילה התקצרה ל"אֶפִּיטַף". מכל מקום, כדי לדייק, אפיטף הוא מה שנכתב על קבר, אבל אֶפִּיגְרַם, מה שנחקק (או נכתב) על אבן, הוא המונח הכולל והמקיף יותר, מפני שבמקרים רבים, שבהם לא היה מה לקבור – למשל ימאים שטבעו בים או חיילים שגופותיהם הושארו בשדה הקרב – נחקקו הדברים על מצבה, שהוצבה במקום ציבורי מרכזי.

ורדה ברגר

נועם ויסמן

מאיה הוּבֵּני
ספר ביכורים. עורך אורי ברנשטיין

נילי דגן

נורית זרחי // נסה ראיין
ספר יום הולדת
למיכאלה יש יום הולדת. היא כבר בת חמש והיא צריכה לבקש מתנה. אבל לדעת מיכאלה יש לה הכול, ולכן היא לא רוצה כלום כלום כלום.

זה הספר השלישי בסדרת הספרים המשותפת לסופרת הילדים הגדולה נורית זרחי ולמאיירת נסה ראיין ילידת אירלנד.

חנה רוזנטל
הספר 'למצוא חתן לטילדה' מכיל עשרים ושלושה סיפורים קצרים. המוטיב החוזר ברבים מהם הוא הכמיהה, ויותר מזה – הצורך לִכמוֹהַּ. כשנראה שהכמיהה מתממשת, מייד נולד חלום אחר.

רבקה מרים // מאיר אפלפלד

דורית ויסמן

נילי דגן

מיטבאל איור וכתב

שירתו של עמיחי חסון היא מסע לירי בין עולמות תוכן מפתיעים. הוא מנהל דיאלוג חי ואינטימי עם בית המדרש, האוהל הצבאי, התרבות הפופולארית והשירה הישראלית, בלשון שחוגגת את השפה העברית על כל שכבותיה ורבדיה. הספר נחתם במחזור שירים ביוגרפי-משפחתי הנע בין טריפולי, ניו יורק ותל אביב, המציג תמונות נפש כנות, לעיתים מחוספסות, אך מלאות חמלה ואהבה.

שמעון בוזגלו

גיבורי הספר הם דמויות מהתנ"ך, במבט עכשווי ומחויך, מונעים מיצרים ותשוקות, נתונים לגחמות ולתהפוכות גורל, חוטאים ונידחים - כמונו בדיוק.