בלי סוד מוקדם / מייק דבורקיס

שיריו של מייק דבורקיס הם שירים ליריים הגותיים. בתשתית העומק מפעמת בהם הרמוניה של הטבע. האדם, החי, הצומח והדומם קלועים זה בזה. המפגש בין ה"אני" לברטי כלבו, מקפל בתוכו שיח פילוסופי של חיה אחת אל רעותה. אדם וחיה קורנים באור אחד ומדגישים דיוקן אינטימי, פגיע ואניגמטי.

המשורר פורם את הסדר ההיררכי הצפוי בין גבוה לנמוך, בין מרכז לשוליים, בין נצחי לחולף בין קדושה לחולין, ומתיך אותו מתוך תודעה חריפה שהכול שווה ערך, נזיל ומתפוגג אל האין. בתנועת הנחש, החתול, במסלול הזברות, הקוצן, הזאב ועוד, גלומים החיים בשטף זרימתם ומעבר להם.

בשירים הארספואטיים הומור ואירוניה עצמית, הנבנים מרצף אסוציאטיבי, זרם תודעה, הסוחף את הקורא אל חיבורים בלתי שגרתיים של קיום הנמתח אל קצהו הגרוטסקי והאבסורדי.

הלשון השירית מורכבת מרובד פיוטי לירי ייחודי ומרובד דיבורי יומיומי. למילים גופניות וויזואלית אותה מרכיב ומפרק המשורר מתוך חירות פנימית. המבנה השירי מעגלי רפטטיבי, לרוב דמוי מחרוזת כשכל חרוז, נקשר ומאיר את החלקים האחרים לא ברצף ליניארי סיבתי, אלא באמצעות זוויות התבוננות מפתיעות, מגוונות וקליידוסקופיות, המתגבשות לכלל אחדות פואטית.

מייק דבורקיס הוא אמן שדומה, כי המשורר והצייר שבו הותכו לאחד. הוא מסתת באבני המדבר את גוף יצירתו בקו גולמי הנע בין יופי לעיוות, בטקסטורה של גילוי וכיסוי ובצבעונית חושנית וחומקת. בתוך מציאות מדברית עירומה ואלימה הוא מייצר הומניזם מאופק הרוחש הארה, אהבה וחסד.

                                                                                   ד"ר כוכבה פטאל בנימין