הזמנה לבכי

הזמנה לבכי – שישה שירים על ההתנתקות

נספח לספר "שְׁמַע אֲדֹ-נָי" ועומד בפני עצמו

הזמנה לבכי

אליעז כהן, משורר צעיר מכפר עציון, פונה לחייל שיבוא לפנותו מביתו
אליעז כהן | 17/08/2006, נענע 10

המשורר הצעיר אליעז כהן, תושב כפר עציון, שלח לנו את שירו "הזמנה לבכי", שנכתב אמנם לקראת ההתנתקות, אך, לדבריו, "כוחו יפה לו גם לקראת הדיבורים אודות ההתכנסות,שאני מקווה שקבורת חמור תיקבר".

כהן מוסיף: "השיר משמש בכמה אופנים:ראשית,כתבתי אותו מתוך חרדה ואמפתיה גדולה לגורל אחיי ורעיי, מתיישבי גוש קטיף, עוד לפני ביצוע הגזירה.את החרדות הללו העתקתי אל הבית שלי, שבכפר עציון.

שמו של השיר אמור להדהד לכל אשר הגורל הישראלי זורם בתודעתו: בחורף 1973, כמה ימים לאחר שוך קרבות מלחמת יום-הכיפורים, פרסם ארנון לפיד, מבני התנועה הקיבוצית, את רשימתו "הזמנה לבכי". זו שיקפה את גל הכאב,השכול והיאוש ששטף אז את הארץ.
אני חשתי כי ההתנתקות הולכת להיות "יום הכיפורים" שלנו, של הכיפות הסרוגות. הן כמשורר והן כעובד-סוציאלי קלטתי את הרוחות הרעות שהתגברו אז משני הצדדים, ולובו בידי אינטרסנטים פוליטיים ובתקשורת. ראיתי מולי, כשלב נוסף, את גסיסתה של הסולידריות הישראלית. מצד אחד אדישות עד כדי שמחה לאיד ודיבורים על "ההתבכיינות" של המתיישבים שבסך הכל "עוברים דירה" בתנאים משופרים, ומהצד השני שמעתי קולות מתלהמים של עימותים שייתכנו עם החיילים וקולות מחרחרי סרבנות ועד לפיתחה של מלחמת אחים. ביקשתי לפנות ישירות אל החייל המפנה,לחבר אותו לאבל ולאובדן,וכן את כלל נמעני-קוראי השיר.

אך בעיקר, כאמור, היה זה שיר שביני לבין עצמי, שכעת ,עם הדיבורים על התכנסויות למיניהן, עלול להיות חרדתי-קיומי לרבים נוספים".

הַזְמָנָה לְבֶכִי

אֵלֶיךָ הַחַיָּל הַטּוֹב הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים הוּא יוֹם פְּקֻדָּה
תִּקְרַב לִמְעוֹנֵנוּ.

אָרוּץ אֵלֶיךָ בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת אָרוּץ אֲחַבֶּקְךָ וְאוֹבִילְךָ
לִפְנֵי הַפֶּתַח אֹחַז צַוְּארוֹנְךָ, אֶקְרַע בְּךָ קְרִיעָה עַד
מְקוֹם הַלֵּב.

תִּכָּנֵס, תֵּשֵׁב עִמָּנוּ בִּישִׁיבַת הָאֲבֵלִים, תִּטְעַם הַכְּעָכִים הָעֲגֻלִּים
כְּמוֹ הַיְלָדִים שֶׁגַּם עַכְשָׁו מִתְגַּלְגְּלִים עַל הַשָּׁטִיחַ כְּמוֹ
גּוֹרָל, שׁוּב הוֹפְכִים בָּתִּים בְּעֶצְיוֹן לִנְקוּבִים וַחֲלוּלִים
בִּדְמָמָה נֵלֵךְ בָּאַחֲרוֹנָה בֵּין חַדְרֵי הַבַּיִת.
רַק אֲנִי וְאַתְּ וְהַכְּתָלִים זוֹכְרִים רִיבִים וַאֲהָבִים
שׁוּרוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ שֶׁנִּמְחֲקוּ כְּמוֹ נִכְווֹת בְּסֵפֶר הַחַיִּים
בְּעֵינֶיךָ, חַיָּלִי הַטּוֹב, אֶרְאֶה דִּמְעָה, רֵעֵינוּ חוֹנְקִים אֶת
בִּכְיָם, כָּתַב בְּתַשַׁ"ח הַמְשׁוֹרֵר, עַכְשָׁו אוּלַי מֻתָּר לִבְכּוֹת 
וְאִם הָיָה עוֹד זְמַן
הָיִינוּ רוֹבְצִים בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא וְשׁוּב מְשַׂחֲקִים 

בְּמִשְׂחַק הַמַּחֲבוֹאִים שֶׁל
שִׁיר הַשִּׁירִים
אַתְּ הָרַעְיָה, אֲנִי הַדּוֹד, אַתָּה בְּתַפְקִיד הַשּׁוֹמְרִים

וְהָיִיתִי בְּרִיצָה לוֹקֵחַ אוֹתְךָ מֵעַל לְבֵית הַקְּבָרוֹת,
לְכָאן, בִּשְׁעַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין אַחַת
שָׁמַעְתִּי תְּפִלְלַת הַמּוּאַזִּין כִּתְפִלַּת יִהוּדָאִין יַחַד עוֹלוֹת
כָּאן אֶפְשָׁר לְהִתְנַבֵּא, כָּאן 
אִם רַק הָיָה לָנוּ עוֹד זְמַן
בִּלְחִישָׁה אַתָּה שׁוֹאֵל: אֲרַזְתֶּם? כְּאִלּוּ יֵשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם הַצְּרוֹר 
שֶׁכֹּה יָכִיל גַּעְגּוּעִים.
אַתָּה עוֹצֵר בְּשֶׁטֶף הַדְּמָעוֹת. יוֹצְאִים לִנְשֹׁם עַל הַמִּרְפֶּסֶת
כָּאן הֵכַנְתִּי לִי פִּנָּה קְטַנָּה לִכְתֹּב אֶת הָרוֹמָן הַלֹּא גָּמוּר
עַכְשָׁו מֵעֵץ הַתְּאֵנָה שֶׁבֶּחָצֵר עָלֶה אַחֲרוֹן נוֹשֵׁר
הַכֹּל מָלֵא סְמָלִים אַתָּה אוֹמֵר
נוֹפֵל עַל צַוָּארִי בִּבְכִי וּמְמָרֵר
חַיָּלִי הַנֶּאֱמָן, הַטּוֹב, עַכְשָׁו מֻתָּר סוֹף סוֹף לִבְכּוֹת.

)מפחד לב יומם, שבט התשס"ה
בכפר עציון(

פרס, והזמנה לבכי

המשורר אליעז כהן מכפר-עציון יקבל את פרס ראש-הממשלה ליצירה * והוא מוציא גם ספר שירים חדש ש"סוגר מעגל"

תחיה שירן | אתר הקיבוצים 8.12.2005

המשורר הצעיר (33) אליעז כהן, מהקיבוץ הדתי כפר-עציון, נמנה עם מקבלי פרס ראש הממשלה ליוצרים עבריים לשנת תשס"ו. קובץ שיריו "הזמנה לבכי" (הוצאת אבן חושן) - שירי מחאה וקינה על חורבן יישובי גוש קטיף - רואה אור בימים אלה.

אליעז, בן להתיישבות ביש"ע, שגם נמנה עם עורכי כתב העת "משיב הרוח", לשירה יהודית-ישראלית, נחשב כבר מספר שנים לאחד הקולות הבולטים בקרב המשוררים הצעירים בארץ. ל"הזמנה לבכי" קדמו שלושה ספרי שירה שלו, שהאחרון שבהם, "שמע אד-ני"- משירי מאורעות תשס"א-תשס"ד - עורר התרגשות גדולה והופיע במספר מהדורות, הישג ספרותי בלתי רגיל לספר שירה. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית ולצרפתית ושניים מהם אף הולחנו בידי ההרכב התל-אביבי "ארבעים מעלות", והם מושמעים ברשתות השונות.

את הקשר בין שם השיר שנתן לספר את שמו - "הזמנה לבכי", לבין רשימה בשם זה, מאת ארנון לפיד כתב "הקיבוץ", שהתפרסמה מייד אחרי מלחמת יום הכיפורים - מסביר אליעז כחיבור המורכב מכמה בחינות, השזורות זו בזו. "השיר 'הזמנה לבכי'", הוא אומר, "נכתב בחורף שעבר, חצי שנה לפני התממשות תוכנית ההינתקות, מתוך דברים ששימשו בי בערבוביה. ראשית, הלב נהה ויצא אל אחיי העקורים, בהזדהות ובתחושת סולידאריות. את חרדתי השלכתי על ביתי, כפר-עציון: השיר מדבר, כזכור, על הזמנה דמיונית לחייל שבא לפנות אותי (חלילה, אני לא מאמין שזה יתרחש!) - למעין מסע, ישיבת אבלים בבית וסיור בכפר. שנית, הזכויות על שם השיר (והספר) אכן שמורות לארנון לפיד, שרשימתו 'הזמנה לבכי', הופיעה בשוך קרבות מלחמת יום הכיפורים, שהכתה בהלם את החברה הישראלית".

וזה לא הכול. יש גם סיפור בתוך סיפור, שממנו עולה כי הרשימה ההיא של לפיד השפיעה הרבה מעבר למה שחשבנו. מספר אליעז: "חנן פורת, ממייסדי כפר-עציון המתחדש אחרי מלחמת ששת הימים, סיפר לי שכאשר שהה בבית ההחלמה לפצועי צה"ל, לאחר פציעתו במלחמת יום כיפור - הגיעה לידיו הרשימה של ארנון לפיד, ופצעיו כאילו נפתחו מחדש כשקרא אותה. הוא אמר שבמהלך קריאתה הבין שמוכרחים להציל את החברה הישראלית מהייאוש הזה, ואז, בעצם, נבט אצלו הגרעין של הקמת גוש אמונים, מפעל ההתיישבות וכל מה שקרה מאז".

ש: וגם זוהי הזמנה לבכי...

אליעז כהן: "כן, כל הדברים האלה התחברו אצלי יחדיו. לכן, ב'הזמנה לבכי', בחרתי לשאול את ההד הזה מ-1973, כי אני מרגיש שמעבר להינתקות עצמה - מהלך שהוא, לדעתי, טעות מדינית אפילו ברמת ההכרזה שאין פרטנר לשלום (כי אני לא מתנחל מהזן המצוי, ואני חושב שיש לנו פרטנר) - הדבר הכי נורא, מבחינתי, היא האדישות לגורל העקורים. חוץ מיואל מרשק, ועוד כמה צדיקים מהתנועה שנחלצו לעזור למפונים - הם לא מטופלים כמו שצריך, בכל הרמות. החברה הישראלית הוכיחה כאן את מות הסולידאריות, שהתחיל הרבה לפני כן - באדישות לסבל של מגזרים אחרים באוכלוסייה: העניים, הנכים, החד-הוריים, המגזר הערבי, העובדים הזרים ועוד. אז אני שואל את האוקסימורון המדהים הזה של ארנון לפיד, כדי לנער את האנשים מהאדישות, שיבינו שהאדישות היא מחלה".