ספר שמואלה / דלילה מסל גורדון

אין דבר טוב יותר ל"הגדיר" משוררת מאשר לצרף שיר שלה:
"בבואה"
 

וְאוּלַי בִּגְלַל שֶׁנָּסְעָה לְתֵל־אָבִיב אִמָּא מֵתָה

כְּמוֹ בַּרְבּוּרָה בִּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל גֶּבֶר יְפֵה־תֹּאַר

בִּזְמַן שֶׁשְּׁמוּאֵלָה רָקְדָה עִם הַבָּנוֹת הַגְּדוֹלוֹת

וּכְשֶׁשְּׁמוּאֵלָה וַאֲחוֹתָהּ חָזְרוּ מִקַּיְטָנַת הַבָּלֶט

שׁוּם דָּבָר לֹא הָיָה כְּשֶׁהָיָה.

הָאוֹרְחִים יָשְׁבוּ עַל הַסַּפּוֹת הַכְּחֻלּוֹת וְלָטְשׁוּ בָּהּ עֵינַיִם

כִּי אִמָּא כְּבָר הָיְתָה בְּבֵית־הַחוֹלִים.

וְאַבָּא נָסַע וְחָזַר אֵלֶיהָ וְשׁוּב נָסַע

מִבְּלִי שֶׁהִצִּיעַ לְאַף אַחַת מֵהֶן לְהִצְטָרֵף אֵלָיו.

אָז הֵחֵלָּה כְּבָר לְהִתְנַתֵּק מִבָּבוּאַת בִּתָּהּ שְׁמוּאֵלָה

וְלָמוּת כְּדֵי שֶׁשְּׁמוּאֵלָה בִּתָּהּ תּוּכַל לִגְדֹּל.

וּכְשֶׁחָזַר בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה כַּעֲבֹר יוֹמַיִם מֵתָה.

הַשֵּׂעָר שֶׁל שְׁמוּאֵלָה נָצַץ בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע

וְנִפְתַּח

כְּמוֹ מְנִיפָה.

אוֹ כְּמוֹ זָנָב שֶׁל טַוָּס

עִם עֵינַיִם יְרֻקּוֹת

וּשְׁמוּאֵלָה יָדְעָה שֶׁבֶּעָתִיד יִהְיוּ לָהּ

עֵינַיִם שֶׁל טַוָּס

עַל הַצִּפָּרְנַיִם

עַל כָּל צִפֹּרֶן

וְצִפֹּרֶן.

 עורכת הספר: אנה הרמן