''האיש המתכווץ בפינת חדרו, כשכפות ידיו מגוננות על אוזניו מאֵימת צלילי הדממה וליבו עורג לתחייתם הקרובה של טרטור המנועים ושאגות הצופרים, נפעם לזהות פתאום, בתוך בליל הקולות, גם את בכיו המר של תינוק אלמוני. הוא מהדק ביתר שאת את ידיו הרועדות אל אוזניו, אך הבכי הערמומי מדלג בקלות רבה מעל המכשול, אוחז בבלוריתו המדולדלת של האיש וגורר אותו ביד נטולת מעצורים אל זמן ומקום נשכחים, שם הוא מניח אותו, בעדינות, בתוך עריסתו, בבית ילדותו.'' סיפוריו של אהרון ג'יואן, קצרצרים ברובם, מעין מיניאטורות מילוליות, מזמינים את הקורא לקחת חלק במסע חייו של אדם, לאו דווקא מלידה עד מוות, אלא לעיתים להפך, ממוות עד לידה מחדש, תוך תנועה מתמדת בין כמיהה לקשר ובין פחד מפניו, בין התפרקות הנפש ובין התלכדותה, בין תאוות חיים ובין מאיסה בהם. זהו תיאור מאבק שרידות פנימי של אדם השב ותוהה על טעם המאבק. חלק מן הסיפורים כבר ראה אור בעמוד הפייסבוק של הוצאת ''עם עובד'' ובמוסף לתרבות וספרות של עיתון ''הארץ''.
על המחבר: אהרון ג'יואן, יליד 1945, הוא כימאי בדימוס, נשוי ואב לשניים. בשנים האחרונות המיר את חקר תכונות החומרים בגלגול מתמשך במהויות נסתרות וחמקמקות מעט יותר - רסיסי חלומות וקטעי הרהורים של טרם שינה. ''עורב בלילה'', ספרו הראשון, נסמך בעיקרו על מעקב קפדני ושחזור נאמן של שני אלה.
.jpg "אבן חושן")
